איך טיפול CBT עוזר לילדים ?

מאת עופרי המפה שוחט - מטפלת בגישה הקוגניטיבית התנהגותית CBT. (משלבת בטיפול גם כלבה טיפולית).

הכתוב מבוסס על ניסיון אישי, רשמים וחוויות ממפגשים טיפוליים עם ילדים ונוער.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT - מבוסס על הרעיון שתהליכים קוגניטיביים, הכוללים מחשבות, תפיסות, אמונות והחלטות, נרכשים במהלך השנים על ידי התנסויות וחוויות שונות שאנו חווים מרגע הלידה שלנו, וכך אנו מפרשים את העולם מסביבנו. על פי גישה זו קיים קשר הדוק בין המחשבה, הרגש וההתנהגות שלנו.

הנחת יסוד המנחה את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי היא כי פרוש הניתן על ידינו לאירוע מסוים קובע כיצד נרגיש וכיצד נתנהג בכל רגע נתון בחיינו. (רוברט ליהי – שיטות בטיפול קוגניטיבי). כלומר רגשותינו הם תוצאה של דרך מחשבה שלנו והפרשנות שלנו על מה שקורה לנו. ולכן אם נצליח להכיר במחשבות שלנו ונצליח לשנות אותם במקצת, נוכל לשנות גם את הפרשנות שלנו למצבים השונים וכך גם ישתנו רגשותינו ותשתנה ההתנהגות שלנו.

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נועד להפחית מצוקה נפשית ולהגביר מיומנויות ויכולות. גישה זו שמה דגש על מחשבות, אמונות והתנהגות המטופל. ניתן לראות שאותם מנגנונים קוגניטיביים שנמצאו עומדים ביסוד ההפרעות בבגרות עומדים גם ביסודן של הפרעות בילדות ובגיל ההתבגרות. אופן החשיבה ואופן ההתנהגות של ילדים נמצאו קשורים לקשיים נפשיים שהם חווים והם אף מנבאים התפתחות הפרעות בעתיד.

טיפולים שנועדו לשנות קוגניציה והתנהגות הראו שיפור בקשיים שונים. כמו כן הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יוצא מתוך ההנחה שאופן חשיבתם של ילדים ודרכי התנהגותם מושפעים מסביבתם הקרובה, הוריהם, בני גילם והמערכות הסובבות אותם. (טיפול קוגניטיבי התנהגותי בילדים - מור, מאיירס, מרום, גלבוע שכטמן.).

איך טיפול CBT עוזר לילדים?

ייחודו של טיפול CBT לילדים ונוער הוא שטיפול זה מלמד ומעניק לילדים ולנוער כלים מאוד מעשיים להתמודדות עם הקשיים השונים שהם חווים בסביבתם הקרובה, כלים רבים ומיומנויות שניתן ללמוד וליישם בחיי היום יום: למידה של מיומנויות חברתיות שונות, הבנה של רגשות כחלק מהבנה של הסביבה הקרובה, הכרה ברגשותיי ורגשות הזולת, יכולת למידה של וויסות רגשי, שינוי מחשבתי למחשבות מסתגלות יותר ופתרון בעיות.

כמובן שהטיפול מותאם לגילם של הילדים והנוער על פי ההתפתחות הקוגניטיבית של כל אחד ואחת. עם ילדים קטנים הדגש יהיה על הבנת ולמידת רגשות, בעוד שעם ילדים גדולים יותר ומתבגרים נלמד על המחשבות, האמונות והתפיסות שלנו ולהבין את השפעתם על עולמינו הפנימי והחיצוני. בעזרת הבנת הרגשות אנו לומדים להבין את סביבתנו הקרובה. אנו לומדים להגיב יותר טוב לחברים ולאנשים מסביבנו ולומדים לבטא עצמנו יותר טוב. הבנת כל קשת הרגשות, מעשיר את עולמינו ועוזר לנו לפתור בעיות רגשיות וחברתיות עם בני הגיל שלנו.

לילדים ונוער, לא תמיד קל או לא תמיד הם יודעים להגיד לנו ולעצמם באופן ברור ובהיר מה הבעיה שלהם. אבל הם רוצים פתרון לבעיה זו. לעיתים הם לא יכולים לדבר על זה או להבין או לנתח את מקור הבעיה. למשל ילד/ה הדחויים חברתית, רוצים כלים לשנות את מצבם החברתי. או ילד/ה עם בעיות בוויסות עצמי, שמתפרצים וכועסים על החברים שלהם, רוצים כלים להבין איך להפסיק את התפרצויות הזעם, כי החברים מתרחקים מהם. ילד/ה שחווים כרגע מצוקה נפשית בשל בעיות וקשיים משפחתיים ואלו משפיעים או על מצבם הלימודי או החברתי. ילד/ה עם חרדות רבות שמפחדים ללכת לבקר חברים, דבר הפוגע בהם מבחינת חברתית... ויש עוד המון דוגמאות. ילדים רוצים ללמוד איך לפתור את הבעיות והקשיים שלהם כאן ועכשיו, הרבה מהקשיים קשורים לאי הסתגלות וקושי להרגיש שייכות חברתית, קושי באינטראקציות עם בני הגיל, קשיים רגשים וקשיים חברתיים.

על פי עקרונות הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, הטיפול הוא ממוקד מטרה ומתמקד בפתרון בעיות, הטיפול שם דגש על שיתוף פעולה והשתתפות פעילה, הוא מתקיים ומתמקד בהווה. הטיפול מלמד לזהות מחשבות ואמונות לקויות, משתמש במגוון טכניקות לשנות את החשיבה, מצבי הרוח והתנהגויות לא מסתגלות. למשל חוסר במסוגלות עצמית יוצר בעיות רבות, הרגשה של כישלון בתחומים שונים והימנעות משינוי והתמודדות.

בעזרת הגישה הזו הילדים לומדים להכיר את הרגשות שלהם ואת המחשבות שלהם וגם איך לפתור בעיות. פתרון בעיות עוזר בחיזוק הערך העצמי וחיזוק האמונה שלי להצליח להתמודד עם בעיות בהווה ובעתיד. הבנה רגשית של הרגשות שלי ושל האחר, היא הבסיס לפתח אמפתיה ועזרה לזולת ולהבין טוב יותר את הסביבה החברתית. בעזרת למידה של וויסות הרגשות ולהבעתם באופן נכון ומסתגל לומדים הילדים להשתלב חברתית עם בני גילם. למשל ניתן לתרגל ביחד במהלך המפגשים מיומנויות חברתיות בסיסיות ומורכבות, איך להצטרף לקבוצה, איך לשמור על מרחק נאות מהזולת, איך ליצור אווירה נעימה על ידי חיוך או מילה טובה לחבר ועוד. 

לילדים יש פחות עכבות מאשר למבוגרים, הם מסוגלים לתת משוב, לבטא את רגשותיהם כלפי המטפל, כלפי הטיפול וביחס לבעיה שהם סובלים ממנה - בתנאי שהמטפל הצליח ליצור קשר טוב ומשמעותי עם הילד/ה. הילדים לא יתמידו בטיפול שהם אינם מוצאים בו עניין, אם המטפל לא הצליח לעורר את סקרנותם ואם הוא לא הצליח לעורר בהם מוטיבציה לשינוי. (טיפול קוגניטיבי התנהגותי  בילדים - מור, מאיירס, מרום, גלבוע שכטמן).

לכן עקרון חשוב בגישה הקוגניטיבית התנהגותית הוא עיקרון השיתוף ויצירת ברית טיפולית בין המטופל למטפל. ברית זו כוללת בתוכה אמפתיה, חום ואכפתיות מצד המטפל אבל לא רק, גם חשובה שיחה בגובה העיניים. המטפל/ת משתפים את המטופלים גם בחוויות חיים שלהם ואיך הם למדו להתמודד עם בעיות כאלו ואחרות.

מודל טיפולי שאני מאוד מאמינה בו הוא המודל של ד"ר נעמי אפל נת"ת.
נת"ת - נרמול, תוקף, תקווה. אחד הדברים שניתן לראות אצל ילדים ומתבגרים שהם חושבים שהם היחידים שמתמודדים עם בעיות כאלו ואחרות.. אנו המבוגרים לא נוטים לשתף אותם בקשיים שלנו. למשל ילדים שחווים חרדה חברתית או פחד גדול ממשהו., ילדים ומתבגרים חושבים שרק הם חווים רגשות, מחשבות או קשיים כאלו. ויש לכך גם השפעה גדולה על הערך העצמי שלהם. על פי מודל נת"ת, כאשר הילדים מבינים שהחוויות שלהם, הרגשות והפחדים נורמליים וכולנו, חווים רגשות כאלו ואחרים, מחשבות ופחדים, אנו נותנים תוקף לקשיים ולהתמודדויות שלהם ועל ידי כך אנו נותנים להם תקווה, ניתן ואפשר לשנות את המציאות שבה הם נמצאים. שיתוף הילדים והמתבגרים בחוויות דומות שאנו המבוגרים חווינו, מאוד חשוב  ויכול לעזור רבות בהתמודדות עם קשיים שונים.

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי דוגל בתרגול ולמידה של העקרונות השונים של הגישה. למשל  ניתן ללמוד מיומנויות חברתיות בעזרת משחקי תפקידים, הבנה ואיתגור של מחשבות, למידה של עיוותי חשיבה, שמקשים על ההשתלבות החברתית ועוד.

כאשר הילדים סובלים פחדים שונים, כמו פחד מבעל חיים, או פחד מהחושך, או פחד מגובה, המפגשים הטיפוליים יכללו גם חשיפות ותרגול של התמודדות פעילה עם הפחדים. למשל כאשר ילד/ה סובלים מפחד מכלבים, במהלך המפגשים ניצור ביחד סולם של חשיפות כך שלבסוף הילדים יפגשו גם עם כלב וילמדו איך להתמודד עם הפחד שלהם.

לפעמים הפחדים הם לא ספציפיים והילדים סובלים מחרדות, במהלך הטיפול לומדים הילדים להבין את החרדות האלו וניתנים כלים שונים להתמודדות עם החרדות. למשל בחרדה חברתית, נתרגל איך להצטרף לקבוצה, איך להזמין חבר או חברה, איך להבין את המחשבות שלנו, שמונעות מאתנו להתקרב אל חברים ושגורמות לחרדה הזו, ולהתמודד איתן. כאשר יש ילדים הסובלים מחרדת מבחנים, נלמד גם כן להתמודד עם מחשבות של כישלון ושל אני חייב להצליח. נלמד לשנות את המחשבות ליותר מסתגלות, אבל גם נלמד להרגיע את הגוף ולתרגל נשימות ודמיון מודרך לפני מבחן חשוב.

בשנים האחרונות ניתן גם דגש מיוחד בגישה הקוגניטיבית התנהגותית להדרכות הורים במקום או במקביל לטיפול בילדים צעירים. קיימת הבנה שניתן להדריך וללמד את ההורים את עקרונות של הגישה וההורים הם יכולים להיות סוכני השינוי, הם שיכולים לעזור לילדיהם להתמודד עם קשיים רבים. ההורים הם אלו שמלווים את הילדים שלהם 24/7. ההורים לומדים את עקרונות הגישה, לומדים דרכים להימנע מקונפליקטים מיותרים עם ילדיהם, ולומדים על פי עקרונות הגישה לעזור לילדיהם להתמודד עם פחדים, חרדות, חוסר מסוגלות עצמית ועוד. ובעיקר לומדים להקשיב להם ולהיות שם בשבילם.

לדוגמה מודל טיפולי אחר של ד"ר נעמי אפל הוא מודל החם חם. מודל זה מסייע לחזוק הערך העצמי של הילדים. המודל מיושם על ידי ההורים בהתמודדות עם מגוון בעיות של ילדים באופן כללי ועם קשיים הקשורים בערך עצמי בפרט. על פי דיווחי הורים רבים, מודל זה עזר להם רבות עם ילדיהם (אפל 2013).

מודל "חם חם": חיוך, מגע. חיזוק, מחמאה. החיוך הוא מרכיב לא מילולי חשוב מאוד בקשר בין אישי, הוא מיומנות חברתית חשובה וכאשר הוא מותאם סיטואציה הוא מאפשר ליצור אווירה של ביטחון, משדר חום ומסייע לילד להרגיש שההורה בעדו. המגע מספק תחושת הגנה וחום. מעביר מסר של שייכות וחשיבות. חיזוק חשוב כדי לגרום להתנהגות מסוימת לחזור על עצמה. חיזוק יכול להיות מילולי, "כל הכבוד על.." או לא מילולי על ידי חיוך, מגע, חיבוק ועוד. מחמאה היא מסר חיובי ללא קשר להתנהגות מסוימת. למשל "היום התמודדת יפה מאוד עם שעורי הבית.." דגש על ההתמודדות. יישום המודל באופן נכון ותואם מצב וסיטואציה יכול לעזור מאוד לקשר בין ההורה לילדו, ולעזור לילד להתמודד עם קשיים שונים. מודל זה הוא דוגמה ליישום מרכיבים שונים בגישה הקוגניטיבית התנהגותית.

לסיכום במהלך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הילדים לומדים להבין את עצמם, את רגשותיהם, מחשבותיהם וסביבתם טוב יותר ורוכשים כלים להתמודדות עם קשייהם השונים ולהשתלבות חברתית מסתגלת יותר. כאשר אנו לומדים איך לפתור בעיות ולסמוך על עצמנו, אנו רוכשים רגשות של מסוגלות עצמית ויכולת עצמית גבוה יותר בהווה וגם בעתיד, אנו לומדים להיות אנשים יציבים יותר, גמישים יותר ובעלי יכולות גבוהות יותר.

עופרי המפה שוחט

ביבליוגרפיה:
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בילדים מאת מור, מאיירס, מרום, גלבוע שכתמן, הוצאת דיונון, 2011.
לדבר CBT עם הורים וילדים מאת ד"ר נעמי אפל, הוצאת ספרים א"ח, 2014.

עופרי המפה שוחט
מטפלת קוגניטיבית התנהגותית בילדים ונוער CBT,
בשילוב כלבים
הקליקו למידע ולפניה ישירה לעופרי >>

@ כל הזכויות שמורות. אין להעתיק חלקים או את כל המאמר.
מזמינים אתכם לשתף את המאמר כמו שהוא.